שוק התעסוקה שאחרי משבר הקורונה

משבר הקורונה טרף לעובדים רבים במשק את הקלפים וזרק אותם לעין הסערה. רבים רוצים שהמצב יחזור לקדמותו כמה שיותר מהר, אבל אין ודאות כלל שזה יקרה. אם בפברואר האחרון עמד שיעור המובטלים בישראל על  3.7%, כיום שיעור האבטלה עומד על 25% עם מיליון מובטלים, מצב לא פשוט שמשקף את הקושי שיחוו רבים בחזרה מהירה לשגרה.

אז איך ייראה שוק התעסוקה ביום שאחרי הקורונה?

אין מי שיודע באמת מתי יסתיים המשבר ואיך ייראה השוק שאחרי המשבר, אבל כבר היום נראה ששוק העבודה לא יחזור למה שהיה. רוב הארגונים יושפעו מהמשבר ולא ברור מתי יתאוששו תעשיות התיירות, התעופה והמסחר שנפגעו אנושות במשבר הנוכחי.

מחקרים עכשווים מעלים תמונה מורכבת, לדוגמא הדוח של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי מ- 26 במרץ השנה ולפיו ישנם 2 תרחישים:

  • האופטימי– שלפיו השוק יכנס למיתון לאור משבר הקורונה ויתאושש ממנו סביב אוקטובר 2020
  • הפסימי– שלפיו המיתון שייקלע אליו השוק יהיה קשה כמו במשבר של הסאב-פריים ב- 2008, וההתאוששות תגיע רק בעוד כשנה- באפריל 2021.

פרופסור דן אריאלי סבור שלאור המגמה שכבר נוכחת בשוק התעסוקה של ריבוי פיטורים והוצאה לחל"ת לתקופה שאינה מוגדרת, לכ- 20% ממי שפוטרו כעת לא יהיה לאן לחזור בתום המשבר.

כבר לפני מספר שנים צפה הפורום הכלכלי העולמי את המגמות לעידן הנוכחי וקרא לו עידן של VUCA- Volatility, Uncertainty, Complexity, Ambiguity- אי יציבות, חוסר ודאות, מורכבות ועמימות. אותן תופעות צפויות להתעצם גם בשוק התעסוקה לאחר סיום המשבר בתוספת של קצב שינויים הגובר בכל תחום כמעט.

הנה מספר תמורות שנראות אפשריות בשוק התעסוקה שאחרי המשבר:

1. משוק של עובדים לשוק של מעסיקים– עבור עובדים רבים, השנים האחרונות התאפיינו בחתירה אחר הגשמה אישית ומימוש עצמי והיו גם מעסיקים שעשו נסיון לתמוך ברצון זה לטובת העובדים שהוגדרו כטאלנטים שהארגון רצה לשמר אצלו. פרופסור דן אריאלי צופה שנראה תמורות בשוק העבודה אחרי המשבר שיהפוך משוק של עובדים לשוק של מעסיקים בטווח הקצר. המאפיינים של שוק כזה טומנים בחובם אתגרים רבים.

  • חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת ואינם בתפקידי ליבה או בעלי יכולות המוגדרות חיוניות, ימצאו את עצמם מפוטרים, מה שיגדיל את מספר מחפשי העבודה בשוק וישנה את המאזן שהיה קיים עד כה בין היצע לביקוש. בנוסף, עצמאיים שיאבדו את עסקיהם עשויים לבקש לחזור לארגונים, מה שיגדיל עוד יותר את התחרות על כל משרה.
  • הורדת קצב הגיוסים העתידיים ומיעוט משרות פנויות בארגונים יאפשרו למעסיקים להיות בררניים בגיוס עובדים ויגדילו את התחרות על כל משרה פנויה. כבר היום אנחנו רואים שגם בתעשייה חזקה כמו סטארטאפים, רובם הקפיאו גיוסים.
  • לצד זה, נוכל לראות ארגונים שמעדיפים להשקיע בהכשרת עובדים לצרכים המשתנים שלהם על פני פיטורין וגיוס עובדים חדשים.
  • המגמות האלו ישליכו על גובה השכר ועל ההטבות שמוענקות לעובדים. כבר היום ניכרות מגמות דומות בשוק דרך הורדות שכר, ירידה ל-4 ימי עבודה בשבוע ועוד.
  • דרישה ממעסיקים ליותר שעות עבודה וזמינות גבוהה של עובדים, מה שיקשה על שמירת האיזון בין החיים האישיים לעבודה.
  • מעבר מסגנון ניהולי ששם דגש על אנשים, הקשבה ואמפטיה, לניהול קשוח וסמכותי יותר.

2. שינוי הסדרי עבודה מסורתיים – במשבר חזינו בשינוי הבולט ביותר של הסדרי עבודה מסורתיים שהשתנו בן לילה: עבודה מהבית ולימודים מקוונים.

3. הגדלת אי השיוויון– כבר כעת, בעיצומו של המשבר אנו נוכחים באי השיוויון הגדל, בו אוכלוסיות חלשות איבדו מקור הכנסה (פועלי קו ייצור למשל, עובדים בתעשיית התיירות והשירותים) בעוד אוכלוסיות שהיו חזקות גם קודם מצליחות עדיין לשמור על מעמדן ועל יכולת ההשתכרות שלהן (אנשי ההייטק). העובדים החלשים בעלי השכר הנמוך הם אלו שנפגעים ראשונים במצב של משבר, ולהם גם הכי קשה להשתלב בחזרה בשוק. הכוונה פה היא לסוגי עובדים רבים: מבוגרים, חסרי מיומנויות, חסרי נסיון מקצועי, עולים חדשים, מיעוטים ומי שאינו שולט בעבודה ממוחשבת.

כל המגמות האלו בתמורה ייצרו תחושת רווחה נמוכה של עובדים ויובילו לשחיקה גבוהה.

טרנדים חדשים ומתחדשים –

1. עבודה מרחוק – עד לפרוץ המשבר שיעור העובדים מרחוק בכל העולם נע בין 5% (מי שעובד קבוע מהבית) למעל 65% (שעובדים מהבית לפעמים). מגפת הקורונה עשויה להגדיל את הטרנד לאור היתרונות שלו – חסכון בזמן הגעה למשרד, יעילות העבודה, גמישות בשעות עבודה, חסכון תפעולי, צמצום זיהום האויר, הקלה על מצוקת החניה באזורים עמוסים. אך לצד היתרונות חשוב לזכור שזהו פתרון שלא ישים לכל אחד. לפי מחקר של הניו יורק טיימס, ברבעון של בעלי ההכנסות הגבוהות בארה"ב ל- 60% יש יכולת לעבוד מהבית בעוד שרק ל- 10% מהעובדים ברבעון התחתון יש אפשרות כזו.

בנוסף, בשוק של מעסיקים, כלל לא בטוח שהמודל המקוון שמתקיים כיום בתקופת המשבר יתרחב לאחריו. הדבר נובע מהקושי של ארגונים לנהל עבודה מרחוק ולעקוב אחר תשומות עובדים (שעות עבודה), ומחייב מעסיקים להתמקד בניהול מבוסס תפוקה והשגת יעדים.

2. טכנולוגיה – הטכנולוגיה לטובת ארגונים ועסקים – כבר קודם למשבר ראינו שימוש בטכנולוגיות ייעודיות לתקשורת בין צוותים גלובליים מרוחקים ונראה כי צפוי שינוי דיגיטלי מואץ אצל חברות שמפתחות פתרונות לפעילות מרחוק בארגונים. הרחבת השירותים הוירטואלים במשבר פותחת אפיקי השתכרות גם לבעלי עסקים- רואי חשבון, סוכני ביטוח, עסקאות בשוק ההון, מרצים, מאמנים.

3. גדילת ענפי תעסוקה מגוונים– לצד תעשיות שמפטרות, צפויה התרחבות וגידול בביקוש לעובדים בענפי תעסוקה מסוימים: מסחר e-commerce גם לעולמות הריטייל הקלאסי (איקאה, משתלות ועוד), חברות לוגיסטיקה ושילוח, חברות טכנולוגיות בעולמות הגיימינג, בריאות ורשתות חברתיות וקבלני שיפוצים מנוסים- שיתנו מענה לאנשים שיעדיפו לשפץ נכסים קיימים על פני התחייבות להוצאות גבוהות על נכס חדש.

4. הרחבת אופני ההעסקה – המגמה שתתחזק היא מגמת ה'גם וגם'- לא עוד או שכיר או עצמאי, אלא גם שכיר וגם עצמאי ולעיתים אף בתחומים שונים. עובדים יבינו שלא כדאי להם להישען על מקור הכנסה אחד בלבד ושטוב יהיה אם יקחו שליטה על פיזור סיכונים בין כמה מקורות השתכרות, והתוצאה- יותר ויותר עובדים ופרילנסרים עם כמה מקורות תעסוקה, למשל: מורה ביום ומנחת סדנאות העצמה בערב.
בנוסף, אנו צפויים לראות יותר נוכחות של ה- gig economy שתורגמה בעברית ל'כלכת החלטורה' ומאפשרת פרנסה דרך מיקרו עבודות. למשל, לצד עבודת היום שלי אוכל להגדיל הכנסות דרך השכרת חדר בבית ב- Airbnb, השכרת החניה ב- pinkpark, עסק באמזון או etsy או מתן שירותים מקצועיים ופרויקטים קצרים דרך Fiverr או  XPlace.

מה צופן לנו העתיד ?

  1. גיוון מקורות אספקה וייצור– הפרפר ניפנף בכנפיו בסין וכל מקורות הייצור והאספקה בעולם קפאו. התלות של מדינות בתעשיות המייצרות בחו"ל הבהירה שכדאי לגוון מקורות אספקה וייצור כדי שיהיו גם תעשיות מקומיות כאמצעי לקחת אחריות על המשאבים של המדינה, כדי לספק את כל הצרכים במצב של סגירת גבולות.
  2. מותרות בזול– אנשים ימשיכו לרכוש חוויות ומוצרים שנחשבים מותרות אך לא במחיר גבוה.
  3. Back to basic – לדברים הפשוטים, לערכי משפחה, לטבעיות, למזון בסיסי, לצינעה.
  4. שינויים בדרישה לתפקידים שונים בטווח הארוך – לפי מחקרים שערך הפורום הכלכלי העולמי בשנים האחרונות, עולה כי שינויים משמעותיים צפויים בשוק התעסוקה עם משרות שייעלמו, משרות חדשות שיווצרו, ומשרות קיימות שהאופי שלהן ישתנה:
  • מקצועות שיצטמצמו או ייעלמו– אם בעבר עלה החשש שהטכנולוגיה תחליף עובדים, כיום מתברר שהטכנולוגיה מחליפה את המקצועות הידניים, הרפטטיבים, שגרתיים, מבוססי הוראות. לדוגמא: צ'אטבוט במקום נציגי תמיכה טלפונית.
  • מקצועות קיימים שיפרחו– המקצועות היצירתיים, הטכנולוגיים, הדיגיטלים, המחקריים, ואלו שדורשים אינטיליגנציה חברתית וגישה טיפולית.
  • מקצועות שישנו את אופיים
    • סיעוד ורפאה יתמקדו בבקרה על טכנולוגיית המדידה והאבחון ובטיפול אישי בחולה כולל רפואה מותאמת אישית מרחוק.  
    • עובדי ייצור, שליחים- יתפעלו טכנית את המכונות ואת מערכי השילוח
    • הוראה- פיתוח שיטות לימוד חדשות טכנולוגיות, מנטורינג והכוונה ללמידה עצמית
    • ניהול מוצר וניהול חווית משתמש- תפקידים שדרשו עד כה רקע טכנולוגי וידרשו בעתיד רקע הומאני והבנה בדרכי חשיבה ורגש המניעים ליצירת חוויה.
  • מקצועות חדשים שיתפתחו
    • טכנולוגיה- אנשי חדשנות, חוקרי מציאות מדומה, מומחי מדפסות תלת מימד, מומחי אחסון מידע, מעצבי אישיות למחשבים
    • רפואה- הנדסת איברים, טכנאי נוירו שתלים, מנתח מרחוק, מנתח שכחה
    • טיפולי- מטפל לסוף החיים, יועץ איכות חיים למבוגרים, מאריכי חיים
    • עיצוב- מעצב זבל, מעצב טבע
    • מטיסי רחפנים
    • שוטר שכונתי
    • מומחה לחקלאות אנכית (לגדל בתוך עיר חקלאות שחסכונית במקום)

שוק העבודה כפי שהכרנו אותו עד היום לא ייעלם לגמרי בתום משבר הקורונה אבל צפוי להשתנות משמעותית. יהיו סקטורים עסקיים שיספגו מכה אנושה לטווח הארוך ויהיו שימנפו את המשבר לשינוי, ארגונים ישתנו וכמוהם תפקידים וקריירות, והשאלה היא באיזה כיוון יהיה השינוי.

בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו כיום לזהות מהם השינויים המתרחשים כבר או לצפות את השינויים העתידים להתרחש בתחום העיסוק שלנו ולהקדים תרופה למכה דרך רכישת היכולות הנדרשות. השינויים כבר כאן, הם ישפיעו על רובינו, והשאלה היא רק איך ומתי הם ישפיעו עליכם ועד כמה תגיעו אליהם מוכנים ועם ערך שוק גבוה שמבוסס על היכולות הנדרשות בשוק.

אודות יפעת סיגן ברעם

יפעת סיגן ברעם
יפעת סיגן ברעם- מלווה אנשים וארגונים -מאמנת ויועצת קריירה שמלווה שכירים להגשים שינויים בצמתים מקצועיים -יועצת משאבי אנוש לסטארטאפים -מנחת סדנאות והרצאות למחפשי עבודה בנושאים מגוונים -חברה בנבחרת המאמנים של בי"ס גומא -מתנדבת בעמותת פעמונים כיועצת קריירה -נסיון של 25 שנים בניהול משאבי אנוש בחברות הייטק - תואר שני בלימודי עבודה, הסמכה כמאמנת אישית, לימודי, nlp, cbt פסיכולוגיה חיובית בקרו אותי בדף העסקי בפייסבוק - YifatCoach ובפרופיל הלינקדאין - YifatCoach

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *