מונחי יסוד בלוגיסטיקה – חלק 2

בחלק הראשון של המאמר דיברנו על מונחי יסוד שרלוונטיים לסוחרים בזירות מסחר, עם דגש על אמזון. בחלק הזה נסקור את מונחי היסוד שרלוונטיים לכלל הסוחרים באיקומרס בתוספת הסברים בסיסיים על שינוע בינלאומי.

ביום יום אני נתקל בהרבה שאלות שחוזרות על עצמם – מה עדיף לי, לשלוח משטח EXW בים או 6 קרטונים DDP באוויר?

האם אני צריכה לחטא את המשטחים, שהספק הסיני ממשטח עליהם את הסחורה?

להלן מונחי יסוד שיענו לכם על השאלות הבאות, חשוב מאוד שכל סוחר אונליין יכיר וידע את המונחים הללו לפני שהוא מתחיל תהליך של שינוע סחורה ממקום למקום –

INCOTERMS – אלו הן הגדרות בנושא אחריות, פעולות, ביטוח והחלוקה שלהן בין המוכר והקונה. הגוף האחראי להגדרת ולפרסום שלהן הוא ה-ICC, לשכת המסחר הבינלאומית. המהדורה הראשונה יצאה בשנת 1923 והעדכון האחרון יצא ב-10/09/2019 ונקרא Incoterms 2020. ישנן 11 הגדרות, תוכלו לראות את כולן בתמונה מטה או בקובץ המצורף בתחתית המאמר, אני אסביר את אלו שבשימוש הרב ביותר.

Incoterms2020wallchart

EXW – למיטב ידיעתי זה התנאי הנפוץ ביותר ברכש מספקים סיניים. המשמעות היא שהספק (יצרן או סוחר), אחראי להביא את הסחורה רק עד שערי המפעל / מחסן שלו. כלומר הקונה, צריך לאסוף את הסחורה מכתובת הספק. ברמה הטכנית על הקונה גם לדאוג להעמסת הסחורה על המשאית. נושא ההעמסה נשמע פשוט, אבל כאשר הסחורה היא 2,000 קרטונים שכל אחד שוקל 25 ק"ג, והם לא מועמסים על משטחים, יש חשיבות גדולה מאוד לשאלה, "מי אחראי על העמסה?". מעבר לנושא השינוע, הקונה גם אחראי על התנהלות מול רשויות המכס ושאר המיסים בייצוא (ביציאה מסין) וגם על המכס ושאר המיסים בייבוא (בכניסה לארה"ב או לאיחוד האירופאי). מבחינת המוכר ברגע שהוא הניח את הסחורה "בשערי המפעל", נהג הגיע ו"לקח אחריות" על הסחורה, הוא סיים את חלקו בעסקה. בד"כ את כל הפעולות הטכניות וגם מול גופי המכס עושה המשלח.

FOB Free on Board – מונח שנפוץ בשילוחים ימיים, המוכר דואג להעמסת הסחורה על האונייה. מהרגע שהסחורה הועמסה, האחריות עוברת לקונה.

DDU Delivered at Place Unloaded או Delivered Duty Paid DAP – המונח הישן DDU שינה את שמו ועכשיו נקרא DAP. המשמעות היא שהמוכר אחראי להובלה עד ללקוח, כולל שינוע במדינת היעד, עד ל"בית הלקוח". הדבר היחיד שהקונה אחראי עליו הוא התנהלות מול גופי המכס ושאר המיסים במדינה שלו, כלומר שחרור החבילה מהמכס היא באחריות הקונה.

Delivered Duty Paid DDP – בדומה ל DDU/DAP, רק שהמוכר מטפל גם במכס במדינת היעד. השיטה הזאת לא כל-כך מקובלת, מכיוון שבד"כ למוכר אין ישות חוקית במדינת היעד ולכן הוא לא יכול להזדכות על מיסי הייבוא במדינת היעד. בד"כ הקונה (DAP), משלם מכס ומע"מ בכניסה ויכול להזדכות עליהם בהמשך. הפעמים היחידות שנתקלתי בזה, היו במשלוח של פיצוי ללקוח או משלוח של חלקי חילוף בשרות, וגם זה במקרים נדירים מאוד.

אז מה כדאי ? משלוח ימי / אווירי / מפוצל – זה עולם בפני עצמו. ישנם כל כך הרבה פרמטרים, אשר משפיעים על התשובה "מה עדיף לי?". בגדול משלוחים ימיים (סין – ארה"ב) לוקחים כשבועיים שלושה (מנמל לנמל, לא כולל הובלה יבשתית), והעלות היא כדולרים בודדים לק"ג. משלוח קרגו אווירי, ייקח בערך שבוע מסין לארה"ב ויעלה באזור ה 10 דולר לק"ג. משלוח קורייר (קופסאות) יגיע תוך ימים בודדים ויעלה סדר גודל של 20-30 דולר לק"ג. המחירים אינם מדויקים, אלא יותר להבנת סדרי גודל. בנוסף לא כל מוצר אפשר להטיס. מוצרים המכילים אריזות לחץ (מכלי תרסיס) או סוללות (מסוג מסוים), לא ניתן להטיס ואפשר להוביל רק בים. מצד שני משלוח של מוצרים קטנים ויקרים (מעבדי מחשב, תכשיטים וכו') לא הגיוני לשנע בים. חשוב להבין ולהתייעץ עם משלח מקצועי, לאחר שמפרטים בפניו את כל השיקולים.

נקודה חשובה מאוד – בימי קורונה הטרופים אלה, כמעט ואין טיסות בעולם. בימים רגילים הרב המוחלט של הסחורה המשונעת בעולם, משונעת במטוסי נוסעים ומעט מהסחורה מוטס במטוסי קרגו. מאחר וכיום כמעט ואין טיסות נוסעים נפח ההטסה ירד בערך בכ-85%. המשמעות היא זמינות נמוכה מאוד וזינוק משמעותי במחירי המשלוחים האוויריים. אנחנו לא בתקופה רגילה כלל וכלל. אך גם היא תעבור…

האם חייבים לחטא את משטחי העץ?התשובה היא כן, ולא רק את המשטחים. ישנם צורות רבות של אריזות. בד"כ המוצרים נארזים בקרטונים, אותם קרטונים מועמסים על משטחים ("רפסודות עץ") ונעטפים בניילון נצמד ("שרינק"). לפעמים אנו נארוז בתיבות עץ ("קרייט"). חשוב מאוד להקפיד שכל מארזי העץ, עומדים בתקן ISPM15. אתם לא רוצים להגיע למצב בו, במכס ייבוא, יעקבו לכם את הסחורה מכיוון שהאריזות לא עומדות בתקן. להחליף אריזות במכס זו פרוצדורה שקיימת, אבל זה עסק יקר מאוד וגוזל זמן רב.

אריזות ומאסטר בוקס – לכל סוחר יש את המוצרים שלו ואת האריזות שלו. לכל זירת מסחר יש את הכללים והחוקים שלה. למשל כאשר שולחים משלוח למלאי של אמאזון באירופה FBA, הקרטון צריך להיות עד 23.5 ק"ג (מעל 15 ק"ג חייבים להדביק מדבקה מיוחדת, כדי שיהיה ברור שזה כבד וצריך 2 אנשים להרים) ועד 63 ס"מ בדופן הארוכה ביותר. כמובן שאם המוצר שלכם גדול יותר או כבד יותר (OVER SIZE), זה אפשרי, אבל צריך לארוז בבודדים.

מה קורה עם המוצר שלי הוא קטן, לדוגמה בגודל של חפיסת קלפים. במקרה כזה ניתן להכניס כמה עשרות לתוך קרטון. אני ממליץ על שיטת המאסטר בוקס. כלומר, אריזה מאגדת של 20 או 50 יחידות בתוך קרטון, כמו שקונים קפסולות קפה באריזות של 10. ואז קל מאוד לארוז ולספור. בתור מחסנאי לא הייתי רוצה לקבל קרטון עם 1000 קופאות גפרורים. אבל קרטון שמכיל 20 קרטונים של 50 יחידות, זה הרבה יותר נוח.

כמובן שחייבים להקפיד על רישום, מק"ט, כמויות, ברקודים וכל שאר המידע הרלוונטי. כאשר פותחים תוכנית לשילוח FBA באמזון לדוגמא ישנו מקום לציין את זה.

משטחים או קרטונים ? – בד"כ ספקים בסין לא "אוהבים" למשטח סחורה. מקובל מאוד להעמיס את הקרטונים ישירות לתוך המכולה, בצורה הזאת ממקסמים את כל נפח המכולה. בד"כ המוצרים לא כבדים ביחס לגודל האריזה, ככה שלא מגיעים למשקל המרבי שניתן להעמיס במכולה, בערך 25 טון למכולה של 20 פיט. ככה שתמיד מנסים להעמיס כמה שיותר סחורה לתוך המכולה.  

במקרה של משלוח למחסני אמזון – המשלחים אוספים את המכולה, משנעים למחסן קרוב למחסן של אמאזון, פורקים את כל הקרטונים, ממשטחים (לפי מגבלות הגודל וגובה של אמאזון) ומשנעים במשאיות למחסן היעד.

חומרים מסוכנים – לכל חומר (כימי, תרכובות, תערובות וסוללות) יש גיליון בטיחות חומרים שנקרא MSDS. זה נפוץ מאוד בתחומי הדיו, קוסמטיקה ולאחרונה גם בכל מה שקשור לסוללות.

כל יצרן של חומר כימי חייב לספק יחד עם המוצר גיליון בטיחות. זהו טופס, המכיל מספר סעיפים המוגדרים בחוק והן אחידים בכל העולם. בתחום השילוח נתמקד בסעיף 7 – טיפול ואחסנה ובסעיף 14 – שינוע.

בסעיפים הללו מפרט הייצרן האם נדרשים תנאים מיוחדים לאחסנה (לחות יחסית, טמפרטורה וכו') ולשינוע (כמות מסוימת לפי אריזה, מותר בהטסה וכו') של המוצרים. לדוגמא בעולמות הקוסמטיקה, בשמים וכו', חשוב להבין את אופי ומהות המוצרים וחובה לדרוש מהיצרן את ה-MSDS ולוודא שהטופס מתאים למוצר. הייצרן חייב לפרט בסעיף מספר 1 את "זיהוי החומר המסוכן וזהות היצרן, היבואן, הסוכן או המשווק".

לפני מספר שנים, התפוצצה במהלך טיסה סוללה של מכשיר טאבלט. מאז חברות השילוח והתעופה מאוד מקפידות בנושא – כל מכשיר חשמלי המכיל סוללה חייב להציג MSDS והצהרה של המשלח לגבי סוג הסוללה, גודלה, כמה יחידות וכו'. במידה והכל תקין לא יהיו עיכובים והלקוח יידרש לשלם עמלה מסוימת. בגלל זה הרבה מהיצרנים מעדיפים למכור מוצרים ללא סוללה. (לדוגמא – עכברים למחשב)

לסיכום

לפני שחותמים על הסכם עם ספק, חייבים להבין את הצרכים והדרישות שלנו, גם לגבי המפרט הטכני של המוצר. אך גם בהיבטים הלוגיסטיים:

  1. גודל המוצר.
  2. צורת אריזה, בודד או באריזות מאסטר.
  3. מספר יחידות בקרטון מאגד.
  4. האם הספק מעמיס את האריזות על משטחים, או ברמת הקרטון?
  5. מי דואג להעמיס את הסחורה אל המכולה?
  6. אילו תנאי מכר מוסכמים EXW, DDU?    
  7. מי דואג להביא את המכולה למחסני הספק?
  8. האם הספק מוביל את הסחורה עד לשערי הנמל או שהוא גם דואג להעמיס על האונייה?
  9. ועוד המון שאלות נוספות המותאמות לכל סוחר – עם התנאים הספציפיים של העסקה שלו.

כל עולם הידע הזה נמצא אצל המשלחים. אני מציע בחום לפני שחותמים עסקה עם ספק, כחלק משיעורי הבית והבדיקות שאתם עושים לפני, תמצאו משלח שאתם מתחברים אליו, משלח מקצועי שייתן לתת לכם את כל המידע והתמיכה לפני העסקה.

תדאגו שכל הפרטים יהיו כחלק מהחוזה מול הספק. אבא שלי אומר ש"המילים עפות והאותיות נשארות". חשוב שהכל יהיה כתוב וחתום ואז אין שאלות ואי הבנות. תניחו שכל מה שלא הוסכם עליו ונכנס לחוזה, הספק יפרש בצורה שנוחה לו. משלח טוב, ידע להדריך אתכם לפני, ללוות בתהליך ולפתור בעיות שיצוצו.

בהצלחה !!! אני כאן לכל שאלה

אליאור

אודות Elior Davidovich

Elior Davidovich
אליאור דוידוביץ', בן 40 ובעל BA בכלכלה ולוגיסטיקה. מנהל מחסן צד שלישי בגרמניה ובעל ניסיון של מעל 20 שנה בניהול מלאי ומחסנים. ב-4 שנים האחרונות מתמחה בניהול לוגיסטי של מסחר מקוון בזירות שונות ובמדינות שונות. ליצירת קשר: ed@tradeable.eu

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *